טיס בחיל האויר ובוגר המחזור הראשון של הפקולטה למשפטים בירושלים - נפל כבן יחיד להוריו
GIDEON LEVANON גדעון לבנון
ילדות בירושלים
מדברי דינה פויכטוונגר (לבנון) בת דודו של גדעון
גדעון, בנם של צבי ופנינה, היה בעצם בן דודי היחיד מצד משפחת אבא.
לסב מרדכי – אבי – היו אח אחד ושתי אחיות. דוד צבי היה צעיר מסב מרדכי בשנתיים והדודות היו הצעירות שברביעייה. סבתא שלנו העלתה את ארבעת ילדיה ארצה בשנת 1901 מתוך ציונות ואמונה שילדיה צריכים להתחנך בארץ ישראל. היא עלתה עם ארבעת ילדיה, כאשר התכנון היה שסב דוד יבוא לאחריה.
החיים התגלגלו אחרת והמציאות הייתה שונה. אך למרות קשיי היומיום, דאגה סבה שלנו לחינוכם ולגידולם של הבנים והבנות. את רוחה והדחף הציוני ואת ערכיה העבירה לילדיה ולנכדיה.
גדעון היה הצעיר בין נכדי סב וסבה שלנו. יהודה היה הנכד הראשון, לאחריו נולד לצבי ופנינה בן -- עמנואל. עמנואל נולד בלידת מלקחיים, אשר במהלכה נמחצו כושר הראייה והשמיעה שלו, כך שנותר עיוור וחירש מלידתו. הוריו גידלו אותו כשלוש שנים ולאחר מכן הוא הועבר למשפחה מטפלת בירושלים, אשר דאגה לכל מחסורו עד לפטירתו בגיל שש בערך.
אני הייתי הנכדה השלישית של סב וסבה וגדעון, כאמור, היה הרביעי.
בשנים 1926 עד 1928 חיו כל בני המשפחה ביחד בשכונת מוסררה, היא מורשה של היום. המשפחה כללה את סב וסבה שלנו – דוד ולאה, את סב מרדכי וסבה שולמית, צבי ופנינה, בתיה ודבורה, וארבעת הנכדים. אך לאחר מכן עברה משפחת צבי פנינה וגדעון, כבר בלי עמנואל, למגורים בשכונת מקור ברוך בירושלים. גדעון למד בקרבת מקום בביה"ס לבנים "תחכמוני".
ביומיום לא גדלנו יהודה גדעון ואני ביחד. כמובן שהיו מפגשים וביקורים אצל סבא דוד וסבתא לאה שלנו, אשר נשארו לגור עם ההורים שלנו והדודות בדירה ברח' אלישע במוסררה.
פנינה הייתה זו שעמדה מאחורי לימודיו של גדעון ואפשרה במאמצים כספיים רבים להרחיב את תחומי התפתחותו של גדעון בלימודי נגינה בכינור והשתתפותו במקהלת ביה"ס, פעילות ב"מכבי" ועוד. היא הרגישה שגדעון זקוק לחברה של בני גילו ואולי גם להדרכת בוגר. צבי תרם הרבה פחות לחינוכו של גדעון, משהיה שעות מרובות מחוץ לבית.
גדעון לגבינו היה חביב אך מופנם.
ומשנפרדו דרכינו – הוא בלימודיו ב"תחכמוני" ובתיכון בבית הכרם, בעוד שאנחנו, יהודה ואני, בביה"ס מעלה – "המרחק הגיאוגרפי" לא הפגיש בינינו לעתים קרובות.
צבי ופנינה עזבו את דירתם השכורה במקור ברוך ועברו להתגורר בשכונת שייך באדר – היום בין אזור המלונות בקרבת בית הכרם ובנייני האומה של היום. כל זאת על מנת לאפשר לגדעון להגיע לביה"ס בשכונת בית הכרם. (שייך באדר הייתה שכונה מעורבת ועדיין במרחק הליכה די גדול לבית הכרם וגם לרחביה).
במאורעות 1936-1939 עברו סב מרדכי, סבה שולמית, סבא וסבתא שלנו, בתיה ודבורה, ואנחנו להתגורר ברחביה. מתי עברו צבי ופנינה משייך באדר לשכונת קטמון אינני זוכרת.
טרם הקמת המדינה, ב-1947, פונתה משפחתנו מאיזור הביטחון הבריטי שכלל חלק משכונת רחביה סביב המוסדות הלאומיים והועברנו למגורים במקומות שונים ובסופו של דבר אל ביה"ח הגרמני – היום חלק מביה"ח ביקור חולים. שם, באחד הימים, הופיע גדעון לבקר את המשפחה וחיה, גדעון ואני הצטלמנו על גג המבנה. סבא דוד וסבתא לאה שלנו כבר לא היו בחיים.
פגישתי האחרונה עם גדעון הייתה באקראי ברח' בן-יהודה בירושלים, זמן קצר לפני האסון. נפרדנו בהבטחה של גדעון לבוא אלינו ולהכיר את נעמי בתינו התינוקת, שאותה לא ראה – הבטחה שנשארה כמובן תלויה באוויר.
בוגרי כיתה ה'ב בבית הספר תחכמוני בירושלים.
ב 7 האוקטובר 1954 בהיות גדעון בן 16 התבקשו התלמידים ע"י המורה לאנגלית לכתוב חיבור בנושא "מקצועי בעתיד" “My Future Profession” - -
אלו קטעים מחיבורו של גדעון באנגלית:
In this composition I’ll try to show what I see in a lawyer and what that means, as I intend to be a lawyer.
The real meaning of the lawyer’s task is defense, and such task become necessary in the “new-ages”, at the period when civil-law was formed. Much value has a lawyer in an undemocratically country (in the Tsaristic Russia, and France at the time of Napoleon, Karl X, Loui Philip, etc.)
There are two sorts of lawyers:-
1) Emotional , ethical
2) Logical, rational.
First sort doesn’t turn with logical proofs but in emotional speech. The second is a cleaver lawyer, know laws, knows to use nice tricks and fights about every trifle and detail.
What follows this division of two sorts of lawyers is the question: should a lawyer be an instrument in the hands of sinners? No. There are who suppose, so do I, that a lawyer must be sure of the justness of his client. Because all this institute of lawyers was formed to defend the singular from the state, for not always do people sin against the state, sometime it’s the other way round: The state, from its very fundamentals, formed such conditions that sin is unavoidable.
מדברי גדעון בן צבי (שנקרא על שם גדעון לבנון בן צבי)
משפחת לבנון היקרה
אני מכתב כאן את מי שיש לי המייל שלו אני בטוח שתכתבו את השאר.
בסדר שעשיתי בדירתה של אימי אחרי מותה מצאתי את המכתב הזה והבטחתי לשלוח לכם אותו. זהו מכתב שאבי מספר את סיפורו של גדעון כפי שהכיר מאוד מקרוב. אבי חי 80 שנה מהם 54 שנים אחרי מותו של גדעון ומדהים איך חברותם זאת הייתה משמעותית עבורו כל השנים האלו. למרות שהיה אדם חברותי ואהוב ומאוד לא נוסטלגי, זכרו של גדעון לא נשכח ממנו עד מותו והיה חלק מחייו והוויתו.
המכתב הזה כנראה נכתב מאוד בסמוך למות אבי.
גדעון בן-צבי
נ.ב אינני מאמין בכל סוגי המיסטיקה למיניהם. אבל העובדות הבאות מדהימות: ודאי ספרתי לכם שלחברי הטוב מגיל שלוש ועד היום קוראים גדעון אברמי. שם אביו ז"ל היה צבי כשם אבי שלי ושמו של אביו של גדעון לבנון. גדעון אברמי שיב"ל נולד ב- 6.7.1960, בדיוק 32 שנה אחרי גדעון לבנון שנולד ב-6.7.1928.
